<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פ"ו</h1>
<h2>דף ו.</h2>
החשוד לאכול דברים האסורים ואפילו בדבר אסור מדבריהם אין לסמוך עליו ואם נתארח עמו לא יאכל דברים שנחשד עליהם. וסתם כל אדם הוא בחזקת כשר ויכול לאכול עמו על ידו ואפילו שהוא חשוד למכור דברים האסורים. הנותן לתקן האוכל לחשוד והוא מי שחושש לתקונו כגון חמותו שבושה מחתנה ורוצה בתקנת בתה אסור. אבל אם הוא חשוד שאינו כיוצא בזה מותר שאינו חשוד להחליף. החשוד לדבר אחד אינו חשוד לכל הדברים אלא לדבר שצריך אותו דבר שהוא חשוד בו. כיצד טבח שהיה חשוד למכור חלב במקום שומן וקנסוהו שלא למכור מפני שהיה מרגיל הנערים באגוזים לבא אליו ולקנות ממנו אסור לקנות ממנו אפילו אגוזים. אבל כל שאר הדברים שאינן צריכין לאותו דבר שהוא חשוד מותר לקנות ממנו. החשוד לדבר חמור חשוד לדבר הקל ממנו אפילו אין החמור ממנו בעונש אלא שחמור לבני אדם שנזהרין ממנה יותר מבזה. החשוד בשני דברים וחזר בו ואחר כך נחשד באחד מהם חשוד על שניהם שמא חזר לקלקולו. המוכר דברים אסורים ונודע עד שלא אכלוהו יחזיר לו מה שקנה והמוכר יחזיר הדמים ואם אכלו יחזיר לו הדמים ואם מכרוהו הלוקחים לכנענים או השליכוהו לכלבים ישלמו דמי טרפה. המוכר דברים אסורים מעבירין אותו ומשמתין אותו ואין לו תקנה ליקח ממנו עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה בדבר חשוב ושיראה טרפה לעצמו ובדבר חשוב. האומר למי שחשוד לאכול גבינה של כנעניים קנה לי גבינה מן המומחה ואמר לו קניתיה מן המומחה אינו נאמן, מאיש פלוני מומחה נאמן, שירא שילך וישאלנו ונמצא בדאי. הביא מנחה ואמר בשם אחד מן המומחין נאמן שאינו חשוד להחליף. ואם הוא חשוד על הגזל כ"ש שחשוד להחליף.
